המתקפה סמוך לבית כנסת בהאלה, גרמניה, ב־9 באוקטובר 2019, ייצג הסלמה מצמררת באלימות האנטישמית, ואשר הוכר בעיקר משום ששודר בשידור חי ברשתות החברתיות, והדהד מגמה מטרידה של שימוש בטכנולוגיה להגברת פעולות הטרור. תקרית זו גבתה חיי חפים מפשע ושימשה תזכורת קודרת לאיום המתמשך של האנטישמיות ושל הימין הקיצוני באירופה.

רקע כללי:

הפיגוע התרחש ביום כיפור, היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, זמן של הרהור וכפרה. בית הכנסת בהאלה היה מלא במתפללים. בהאלה, כמו בערים רבות ברחבי גרמניה, יש קהילה יהודית שתורמת רבות לחיי התרבות והדת של האזור. הפיגוע בהאלה נקשר בעלייה המטרידה בתקריות אנטישמיות בגרמניה, מדינה שעדיין מתמודדת עם מורשת השואה.

פרטים על הפיגוע:

התוקף, שזוהה מאוחר יותר כסטפן בלייט, אזרח גרמני בן 27, היה חמוש בכבדות ומצויד בחומרי נפץ תוצרת בית. כוונתו, לכאורה, הייתה להסתער על בית הכנסת ולטבוח במתפללים בתוכו. דלת בית הכנסת, שנותרה נעולה ולא נפתחה בפניו מנעה טרגדיה גדולה יותר. מכיוון שלא הצליח להיכנס לבית הכנסת, החל בלייט לירות מחוץ לבניין, ושידר את התקפתו בשידור חי באינטרנט.

באקט אלים חסר טעם הרג בלייט שני בני אדם: עוברת אורח שעברה סמוך לבית הכנסת ולקוח בחנות קבב סמוכה. השידור החי של הפיגוע הוסיף רובד של אימה, שכן הוא נועד לעורר אחרים לבצע מעשי שנאה דומים. בסופו של דבר עצרה המשטרה את בלייט לאחר קרב יריות קצר.

הקורבנות של המעשה הנתעב הזה היו:

- יאנה לנגה: אישה בת 40 שעברה סמוך לבית הכנסת. היא נורתה מחוץ לבניין לאחר שהתעמתה עם בלייט. מותה היה תוצאה טרגית של הימצאותה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון.

- קווין ס': עובד בן 20 בחנות הקבב Kiez Döner, נהרג מירי. חנות הקבב, לעתים קרובות מקום מפגש חברתי ותרבותי, מסמלת את גרמניה הרב־תרבותית, ומותו הדגיש את חוסר ההיגיון באלימות.

המתקפה בהאלה הובילה לזעקה כלל־ארצית בגרמניה, ונשמעו קריאות להפעלת אמצעים חזקים יותר כלפי הימין הקיצוני ודרישה להגנה טובה יותר על הקהילות היהודיות. נערכו אזכרות ומשמרות זיכרון לקורבנות, ונראתה הפגנת סולידריות חזקה מקרב גורמים שונים, כולל פקידי ממשל, מנהיגים אזרחיים ואזרחים.

אירוע טרגי זה משמש תזכורת לסכנות הנשקפות מאידאולוגיות רדיקליות ומשנאה. הוא מדגיש את הצורך בערנות, באסטרטגיות בולטות נגד קיצוניות ובתמיכה מתמשכת בקהילות שמשמשות כמטרה לפעולות טרור כאלה. זכרם של יאנה לאנג וקווין ס' הם תזכורת למחיר האנושי של השנאה והצורך הדחוף של חברות לעמוד בתקיפות אל מול האנטישמיות וצורות אחרות של קנאות.