רוז מלינגר, הידועה בחיבה בשם 'באבי', הייתה נשמה נמרצת ועמידה, הידועה בשמחת החיים שלה ובאהבתה העמוקה למשפחתה ולקהילתה. גם בגיל 97 היא חיה את החיים בתנאים שלה, התענגה על שמחות פשוטות כמו ליהנות מקינוח טוב ושמרה על עצמאותה. חייה היו עדות לכוח, וגילמו את האמונה שלעולם אין אדם מבוגר מכדי לרדוף אחר תשוקותיו או לעמוד על מה שהוא מאמין בו.

מסירותה של רוז לאמונתה הייתה עמוקה, כאשר קהילת 'עץ החיים' שימשה לה בית שני, שבו היא הרגישה הכי כמו עצמה. באופן טרגי, במקום זה נקטעו חייה בפעולה אלימה חסרת טעם שזעזעה את קהילתה ומחוצה לה. למרות הזוועה, מורשתה של רוז – שילוב של חוסן, אהבה ומסירות בלתי מעורערת לקהילה ולאמונתה – ממשיכה לעורר השראה במי שהכירו אותה.

הלווייתה, שבה השתתפו מאות בני אדם ובראשם הרב ג'פרי מאיירס, הייתה אישור מעורר כבוד אך רב־עוצמה לחייה ולהשפעה שהייתה לה על הסובבים אותה. רוז הותירה אחריה את ילדיה, אחיה בן גולדברג, ומורשת של נכדים, אחיינים ואחייניות ומעבר לכך, כולם זוכרים אותה כסמל של כוח ואהבה, שהם תמיד חזקים משנאה.