חוליה סוזנה וולינסקי דה קריימן, בת 48, ניהלה את לשכת התעסוקה בקהילה היהודית, והקדישה את חייה לשירות קהילתי הן בארגנטינה והן בצ'ילה, שם התגוררה במשך שני עשורים עם בעלה, הרב אנחל קריימן, ושלוש בנותיהם. עבודתה של חוליה התפרסה על פני מוסדות חינוך ותוכניות סיוע סוציאלי, בהיותה בת למשפחה דתית של ניצולי שואה, בעלת מחויבות לזכויות אדם ולדיאלוג בין־דתי. באותו יום גורלי, 18 ביולי 1994, בזמן שחוליה ראיינה מחפשי עבודה התפוצצה בחזית בניין הקהילה היהודית מכונית התופת ההרסנית.