שוורצבלט רבינוביץ' נורמה
נורמה רבינוביץ' שוורצבלט: רוח ההרפתקנות של נורמה ומסירותה לאמונתה נקטעו באופן טרגי בפיגועים במומבאי, והותירו מורשת של אומץ וקשר עמוק לשורשיה היהודיים.
שוורצבלט רבינוביץ' נורמה (גיל: 49), חללת פעולת איבה במומבאי, הודו, 2008
נורמה רבינוביץ' שוורצבלט, חברה אהובה בקהילה היהודית במקסיקו, חיה את חייה בסימן אמונה, חוסן ורוח הרפתקנות תמידית. בחודשיה האחרונים הקדישה נורמה את עצמה להתנדבות בבית חב"ד במומבאי, עדות למחויבותה לאמונה ולקהילה היהודית ברחבי העולם. המסע שלה נגדע באופן טרגי במהלך התקפות הטרור במומבאי, אך מורשתה מתקיימת דרך סיפוריהם של מי שהכירו אותה והחיים שבהם נגעה.
בגיל 49 עמדה נורמה על סף עלייה לישראל, חלום שניזון מרצונה להתאחד עם בנה ומשפחתו בבני ברק, ולהתחיל את חייה מחדש לאחר גירושים קשים. חייה היו מרקם תוסס של חוויות שלקחו אותה ממקסיקו סיטי למחוזות הרחוקים של הודו, שם חיפשה גם הרפתקאות וגם נחמה רוחנית. המעשה האמיץ האחרון של נורמה היה יצירת קשר עם פקידים קונסולריים ישראלים בנסיבות הקשות ביותר, הדגיש את אומץ ליבה ואת חוסר האנוכיות שלה.
אומנית רבת־כשרונות ואישה נהנתנית שידעה שפות רבות, תשוקתה של נורמה לחיים ואמונתה היו ודאיות. מסעותיה עם חברתה איירין יאנג, ברחבי מצרים, ישראל והודו לא היו רק לשם חקר העולם אלא מסעות למען הנשמה. החלטתה של נורמה להתיישב בבית חב"ד במומבאי, תוך מחשבות על עלייתה הקרבה לישראל משקפת את הקשר העמוק שלה לשורשיה היהודיים ואת רצונה להיות חלק מהקהילה שחיבקה אותה.
סיפורה של נורמה הוא סיפור של אישה שהתמודדה עם אתגרי החיים בחן וראתה את האלוהי בכל היבט של קיומה. 'אלוקים תמיד מדריך אותי', היא הייתה אומרת, אמונה שהנחתה אותה במסעותיה ובימיה האחרונים. הגיגיו של אחיה, משה, בהלווייתה בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים הדהדו את התחושה הזו, וציירו תמונה של אישה שאמונתה עמוקה כמו אהבתה למשפחתה ולבני עמה.
עלייתה המיועדת לישראל, שבאופן טרגי לא זכתה להתגשם, סימנה פרק מלא תקווה בחייה של נורמה. היא שאפה לרפא את משפחתה ולהתחיל מחדש בארץ בעלת משמעות עמוקה עבורה. תמיכתה של הסוכנות היהודית בכיסוי עלויות הלוויה שלה באמצעות הקרן לקורבנות טרור היא עדות לקשרים הקהילתיים המחברים יהודים ברחבי העולם, ומציעים נחמה ותמיכה בזמנים של אובדן בלתי נתפס.
זיכרונה של נורמה רבינוביץ' שוורצבלט מתנוסס בליבם של מי שהכיר אותה, בסיפורי גבורתה, אמונתה ושמחת החיים שלה הבלתי ניתנת לכיבוי. המסע שלה מזכיר לנו את שבריריות החיים ואת עוצמתה של הרוח האנושית מול מצוקה. יהי רצון שזכרה יהיה מבורך, שייתן לנו השראה לחיות באומץ, אמונה ואהבה ללא גבול לחיים.