top of page
חטיפת האונייה 'אקילה לאורו' (1985)
חטיפת האונייה 'אקילה לאורו' (1985)
October 7, 1985
מקום:
אלכסנדרייה
מדינה:
מצרים
סך כל הקורבנות:
2
קרדיט תמונה ישראל ישראלי 2024

חטיפת האונייה 'אקילה לאורו' (1985)

2 יהודים נהרגו בפעולת איבה על סיפון אוניית הנוסעים 'אָקילֶה לָאוּרוֹ', 7 באוקטובר 1985

חטיפת 'אקילה לאורו' (1985): חטיפת האונייה 'אקילה לאורו' על ידי החזית לשחרור פלסטין, ורציחתו של ליאון קלינגהופר, סימלה רגע רב־משמעות בטרור הבין־לאומי ועוררה זעם עולמי שהוביל להגברת מאמצי המלחמה בטרור.

חטיפת אוניית הנוסעים 'אקילה לאורו' בשנת 1985 הוא פרק קודר בהיסטוריה של הטרור הבין־לאומי, הזכור במיוחד בגלל רצח ליאון קלינגהופר, נוסע יהודי אמריקני. אירוע זה היה פרק מזעזע של אלימות כלפי אזרחים, והיו לו השלכות עמוקות על היחסים הבין־לאומיים ומדיניות המלחמה בטרור.

רקע כללי:

ב־7 באוקטובר 1985 חטפו ארבעה טרוריסטים חמושים מארגון 'החזית לשחרור פלסטין' (PLF), פלג של 'הארגון לשחרור פלסטין' (אש"ף) את אוניית הנוסעים האיטלקית 'אקילה לאורו'. האונייה הפליגה מאלכסנדריה לפורט סעיד, במצרים, כשעל סיפונה 320 אנשי צוות ושמונים נוסעים. החוטפים דרשו לשחרר 50 פלסטינים שנעצרו בישראל. אירוע החטיפה נמשך יומיים, משך את תשומת הלב של העולם והוביל לעימות דיפלומטי שכלל כמה מדינות.

פרטי האירוע:

החוטפים השתלטו על האונייה, והפנו אותה לנמל טרטוס, בסוריה, כדי לנהל משא ומתן עם הרשויות. לאחר שגורמים רשמיים בסוריה סירבו לאפשר לאונייה לעגון בנמל רצחו החוטפים את ליאון קלינגהופר, נוסע יהודי אמריקני בן 69, מרותק לכיסא גלגלים. קלינגהופר נורה בראשו ובחזהו והושלך לים. מעשה אכזרי זה בוצע לכאורה כנקמה בשל מורשתו היהודית, שכן החוטפים ביקשו לצאת בהצהרה פוליטית כנגד ישראל.

המשבר הסתיים כאשר ממשלת מצרים ניהלה משא ומתן על עסקה שאפשרה לחוטפים לעזוב את האונייה בתמורה להבטחת שלומם של בני הערובה. עם זאת, תוצאות החטיפה היו נתונות במחלוקות ובמאבקים משפטיים בין־לאומיים, שכללו יירוט של מטוס הנוסעים המצרי על ידי מטוסי קרב אמריקניים, אשר אילצו אותו לנחות באיטליה, שם נעצרו החוטפים.

קורבנות האירוע:

הקורבן העיקרי של המעשה הנתעב היה ליאון קלינגהופר, שעלה להפלגה לחגוג את יום הנישואין ה־36 עם רעייתו, מרילין קלינגהופר. רציחתו הייתה סמל לזוועת הטרור העולמי, וביטאה את פגיעותם של אזרחים לנוכח הקיצוניות הפוליטית. מרילין קלינגהופר, שנותרה להתמודד עם האובדן הטראומטי של בעלה בנסיבות כל כך נוראיות, נפטרה מסרטן ארבעה חודשים לאחר אירוע החטיפה. משפחת קלינגהופר ו'הליגה נגד השמצה' הקימו את קרן הזיכרון על שם ליאון ומרילין קלינגהופר, כדי להילחם בטרור באמצעות תוכניות חינוכיות.

חטיפת 'אקילה לאורו' נותרה תזכורת נוקבת לאלימות חסרת הבחנה של הטרור והמחיר האנושי של סכסוך פוליטי. הרצח של ליאון קלינגהופר זכור במיוחד כעדות טרגית לאכזריות החוטפים, שמעשיהם עוררו זעם בין־לאומי, ובעקבותיו נערכה התמקדות מחודשת במאמצים להילחם בטרור.

bottom of page