בשנת 2006 זעזע את צרפת הרצח הטרגי של אילן חלימי, יהודי צרפתי בן 23 ממוצא מרוקאי, והדגיש את העלייה המסוכנת של האנטישמיות במדינה. אילן נחטף ב־21 בינואר 2006, על ידי קבוצה שמכונה 'חבורת הברברים', בראשות יוסוף פופאנה. הכנופייה, שפעלה ברוח הדעה הקדומה שכל היהודים עשירים, כיוונו לאילן כדי להשיג כופר גדול. במשך שלושה שבועות מזעזעים הוחזק אילן בשבי בפרבר של פריז, נתון לעינויים אכזריים שמקורם בשנאה אנטישמית עמוקה. למרות דרישות החוטפים לא הצליחה משפחתו של אילן, בעלת אמצעים צנועים, להיענות לדרישותיהם הכספיות.

החוויה הקשה הגיעה לשיאה ההרסני כאשר אילן, פצוע קשה וסובל מסימני עינויים ממושכים, התגלה על ידי עובר אורח ליד מסילת רכבת, כשהוא גוסס. למרבה הצער הוא נפטר מפצעיו בזמן שפונה לבית החולים. הפשע הנתעב הזה, שהודגש על ידי המניעים האנטישמיים שלו, עורר זעם הן ברמה הלאומית והן ברמה הבין־לאומית, ואילץ את ההתעמתות עם הזרמים העמוקים של קנאות ושנאה בחברה הצרפתית.

חקירת הרצח של אילן חשפה את השתתפותם המצמררת של למעלה מעשרים אנשים בחטיפתו ובעינויו. בהמשך, נעצרו יוסוף פופאנה וחברי הכנופייה והועמדו להליכים משפטיים, שהובילו למאסר עולם של פופאנה ולעונשי מאסר שונים של המעורבים האחרים. הרצח של אילן חלימי הפך לסמל קודר לתחיית האנטישמיות באירופה, ושימש תזכורת טרגית להשלכות של אדישות והצורך בערנות, בחינוך ובסולידריות במאבק בשנאה.