מסע חייה של פמלה וכטר עבר דרך של שינוי עמוק ומסירות. פמלה, שנולדה וגדלה במשפחה לותרנית במיניאפוליס, אימצה את הדת היהודית באמצע שנות השישים, עדות למחויבותה העמוקה לאמונתה ולקהילה שבחרה. גיור זה סימן את תחילתה של הקדשת החיים למטרות יהודיות ולשירות קהילתי. פמלה עברה לסיאטל בשנת 1979 עם בעלה, ביל, והייתה לחברה בולטת ב'טמפל בני תורה', קהילה רפורמית שבה הייתה פעילה עד מותה בטרם עת.

הקריירה המקצועית וההתנדבותית של פמלה הייתה מגוונת כפי שהייתה משפיעה. פמלה, בעלת תואר בתזונה מאוניברסיטת וושינגטון שנת 1985, הקדישה את עצמה לשרת את קהילתה. תפקידיה נעו מנשיאות 'טמפל בני תורה' ועד היותה אחראית אזורית על התנועה הרפורמית. היא ארגנה ותמכה משלב מוקדם בבנק המזון של שירות המשפחה היהודית, פמלה גם חלקה את החום והחמלה שלה כטבחית במקלט מקומי לנשים. כהונתה בפדרציה היהודית של סיאטל התאפיינה במעורבותה הנלהבת במגוון יכולות, שהגיעה לשיאה בתפקידה כמנהלת הנתינה השנתית.

האירועים הטרגיים שהתרחשו ב־28 ביולי 2006, שגבו את חייה של פמלה וכטר באירוע הירי בפדרציה היהודית של סיאטל, גדעו את חייה בטרם עת, אך גם הדגישו את החותם הבלתי יימחה שהותירה על קהילתה. המורשת של פמלה היא של מסירות בלתי מעורערת לשירות, מגדלור של תקווה ומופת למנהיגות. בשנת 2007 ייסדה לזכרה הפדרציה היהודית של סיאטל את 'פרס פמלה וכטר ז"ל לעובד המקצועי הקהילתי', כהוקרה למי שמגלמים את תכונות המנהיגות והשירותיות שלה.

חייה של פמלה וכטר היו פסיפס של שירות מסור, הן בתוך הקהילה היהודית והן מחוצה לה. תפקידיה כעובדת בחמ"ל חירום, כמנהלת בנק מזון וכמנהלת הקמפיין השנתי של הפדרציה, שיקפו את מחויבותה הבלתי מעורערת לסייע לנזקקים. היא זכתה בפרסים רבים, כולל 'פרס ג'סי דנץ למתנדב מצטיין', וכחברה בהנהלת איגוד הקהילות היהודיות האמריקניות, השפעתה של פמלה הייתה עמוקה ומרחיקת לכת בה בעת.

פמלה הותירה אחריה אח, בעלה לשעבר ושני ילדיהם, זכרה של פמלה וכטר ממשיך לעורר ולהדריך את מי שהכירו אותה ואת מי שלמדו על חייה המדהימים ועל סופה הטרגי. יהי רצון שרוחה הנדיבה, מסירותה לקהילה ומורשת המנהיגות שלה ימשיכו להשפיע על חייהם של רבים ולרומם אותם.