אילן חלימי היה צעיר ממוצא יהודי מרוקאי שחי בפריז, צרפת. חייו, מלאי הפוטנציאל וההבטחה, נקטעו באופן טרגי בגיל 23. אילן נולד למשפחה יהודית צנועה, נודע בטוב ליבו, ברוחו התוססת ובחיבורו העמוק לקהילתו. הוא עבד כמוכר טלפונים ניידים, וגילם את התקוות והחלומות של משפחתו האוהבת, עימה היה לו קשר אמיץ.

התפנית הטרגית החלה ב־21 בינואר 2006 כאשר אילן פותה למלכודת שהציבה לו כנופיה המכונה 'כנופיית הברברים'. קבוצה זו, בראשות יוסוף פופאנה, ומונעת על ידי אמונות אנטישמיות, תייגה את אילן בהנחה המסולפת שכל היהודים עשירים. במשך שלושה שבועות מזעזעים הוחזק אילן בשבי והיה נתון לעינויים קשים, ולבסוף נרצח, והותיר אומה שלמה ועולם בהלם ובאבל.

חטיפתו ורציחתו של אילן משכו את תשומת הלב הלאומית והבין־לאומית לסכנות האנטישמיות בצרפת, ועוררו זעם ודיונים נרחבים. חקירת המקרה הובילה למעצר ולהרשעה של למעלה מעשרים מעורבים בפשע. מנהיג הכנופייה, פופאנה, נידון למאסר עולם, בעוד שאחרים קיבלו עונשים שונים על תפקידיהם בחטיפה ובעינויים.

בעקבות הטרגדיה פרסמה אימו של אילן, רות חלימי, יחד עם הסופרת אמילי פרשה, את הספר '24 ימים: האמת על מותו של אילן חלימי', המפרט את נסיבות מותו של אילן ואת סוגיות האנטישמיות הבסיסיות שנחשפו. סיפורו של אילן משמש תזכורת רבת־עוצמה לצורך בדריכות כלפי שנאה ודעות קדומות, ומעורר מאמצים מתמשכים להילחם באנטישמיות ולקדם חברה סובלנית ומכילה יותר.

מורשתו של אילן חלימי ממשיכה להדהד, כעדות לחיים שנלקחו מוקדם מדי ובקריאה לפעולה נגד כוחות השנאה שגרמו לכך. יהי זכרו נועם וחסד, הבנה ורדיפה בלתי פוסקת אחר צדק ושלום.