שרה חלימי הייתה רופאה ומורה בגמלאות, בת 65, יהודייה צרפתייה מכובדת שחייה הסתיימו באכזריות בדירתה בפריז בליל 4 באפריל, 2017. חלימי הייתה אם מסורה לשלושה וניצולת שואה. תרמה רבות לקהילתה, הן כרופאה והן כמחנכת. באותו לילה גורלי היא הייתה לקורבן של מתקפה מזעזעת שהדהדה עמוקות בקהילה היהודית בצרפת ומחוצה לה, והדגישה את הצללים המתמשכים של האנטישמיות בצרפת המודרנית.

קובילי טראורה, השכן בן ה־27 של חלימי, פרץ לדירתה, תקף אותה באכזריות ולבסוף השליך אותה מחלון הקומה השלישית אל מותה. במהלך התקיפה, מעשיו ומילותיו של טראורה – הוא צעק 'אללה אכבר' והכריז שהרג את השטן – הדגישו את האופי האנטישמי של הפשע הנתעב. למרות הסימנים הברורים, היססו תחילה ממשלת צרפת וחלקים מהתקשורת לסווג את הרצח כאקט אנטישמי. רתיעה זו גררה ביקורת נרחבת, בעיקר מצד דמויות משפיעות כמו האינטלקטואל הצרפתי הנודע, ברנאר־אנרי לוי. בסופו של דבר הכירה הממשלה במניעים האנטישמיים של הרצח, אם כי בינות לוויכוחים מתמשכים בנוגע לאחריות הפלילית של התוקף, שהיה ככל הנראה במצב של אפיזודה פסיכוטית עקב צריכת קנאביס.

הרצח של שרה חלימי והתגובות המשפטיות והחברתיות בעקבותיו עוררו דיונים אינטנסיביים על אנטישמיות, צדק, וכיצד מטפלים במעשי שנאה כאלה ברפובליקה הצרפתית. מותה הטרגי משמש תזכורת קודרת לצורך בזהירות ובדריכות כלפי קנאות מכל סוג, ובחשיבות של חיפוש הצדק לקורבנות של פשעי שנאה. בעוד קהילתה ומשפחתה מתאבלים על אובדנה, הם גם קוראים למחשבה חברתית רחבה יותר עם הסוגיות העמוקות של אנטישמיות שרצח שרה חלימי חשף בצורה כה נוקבת.