פינברג ג'ויס
ג'ויס פינברג, בת 75, הייתה חוקרת בגמלאות שהקדישה את חייה למרדף אחר ידע. היא החזיקה בתואר שני בלימודי ספרנות מאוניברסיטת פיטסבורג ועבדה במרכז למחקר ופיתוח למידה של האוניברסיטה. ג'ויס הייתה ידועה באהבתה העמוקה ללמידה, באישיותה התוססת ובמסירותה לחינוך. היא השאירה אחריה כלה ושני נכדים שהעריצו אותה.
פינברג ג'ויס (גיל: 75), חללת פעולת איבה בפיטסבורג, ארצות הברית, 2018
ג'ויס פינברג, ילידת טורונטו, גדלה בקהילת 'הולי בלוסום' בפורסט היל, טורונטו. תצלום של כיתתה מעטר את קירות בית הכנסת, ומשקף את הקשר השורשי למקום הפולחן שלה ולקהילתה. למרות מעברה לארצות הברית, שם התגוררה בשכונת אוקלנד בפיטסבורג, המשיכה לשמור על קשרים חזקים עם מקום הולדתה והקהילה היהודית במקום, ואלה מתאפיינים בחיבה ובזיכרונות המשותפים למי שהכירו אותה בבית הכנסת.
חייה של ג'ויס נקטעו באופן טרגי בגיל 75 במהלך מעשה אלימות מתועב שזעזע את העולם. היא הייתה בין 11 הקורבנות של הירי בבית הכנסת בפיטסבורג, אירוע הרסני שהתרחש ב־27 באוקטובר 2018, בבית הכנסת 'עץ החיים'. מתקפה זו לא רק גזלה חברים אהובים מהקהילה היהודית של פיטסבורג, אלא גם עוררה הדים ברחבי העולם, והדגישה את הסכנות של שנאה ואנטישמיות.
לפני פרישתה בשנת 2008, תרמה ג'ויס פינברג תרומה רבת־משמעות לתחום החינוך והלמידה כמומחית במרכז למחקר ופיתוח למידה של אוניברסיטת פיטסבורג. משנת 1983 ועד פרישתה היא הקדישה את עצמה לניתוח למידה בכיתות ובמוזיאונים, תוך התמקדות בפרקטיקות של מורים יעילים ביותר. עבודתה, המאופיינת בנדיבות, באכפתיות ובמחשבה עמוקה, הותירה השפעה מתמשכת על עמיתיה ועל השדה הרחב יותר של המחקר החינוכי.
ג'ויס החזיקה בתואר ראשון בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת טורונטו, בית הגידול שלה, אשר הניח את היסודות להצלחתה העתידית בארצות הברית. נישואיה לסטיבן פינברג, פרופסור מוערך לסטטיסטיקה ומדעי החברה מאוניברסיטת קרנגי מלון, חיברו אותה אף יותר לקהילות האקדמית והיהודית בפיטסבורג. סטיבן, שהלך לעולמו בשנת 2016, נודע בעבודתו שהשפיעה על מדיניות לאומית בתחומים שונים, כולל מדע ומשפט פלילי וחינוך.
המורשת של ג'ויס נישאת על ידי שני בניה, אנתוני והווארד, ונכדיה, שממשיכים לגלם את ערכי הנדיבות, החשיבה והמעורבות הקהילתית. חייה, המאופיינים במסירות למשפחתה, לקהילה שלה ולמקצועה, הם עדות להשפעה החיובית שיש לדמות אחת על חייהם של רבים. פטירתה הותירה חלל בלבם של מי שהכירו אותה, אך זיכרונה ממשיך לעורר ולאחד בני אדם במאבק בשנאה ובמרדף אחר עולם סובלני ומבין יותר.